<h1>שבלי הלקט הלכ' נדה לרב נטרונאי גאון</h1>
<h2>דף סה:</h2>
וששאלתם, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו בועל בעילת מצוה ופורש אפי' בתנוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, וכל שכן ראתה ועודה בבית אביה, או דיל' דווקא בראתה ועודה בבית אביה בלבד מפני שהוחזקה בדמים. כך ראינו שרב ושמואל דאמר בועל בעילת מצוה ופורש אפי' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות וכל שכן בהגיע זמנה וראתה בבית אביה מאי טעמ' דמספקא להו בתינוקת וקאמרי' במסקנ' כד הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בתינוק' לא הוו מסקי מינה אלא כתעלא מבי כרבא, ולא קאמרי' באשה אלא בתינוקת למ[ד]נו אפי' בשלא הגיע זמנה לראות אמרי'. ועוד תינוקת חששו הכא שמא עם דם בתולים יצא ציחצוחי זיבה, וכיון דספק זיבה מה לי הגיע זמנה לראות ומה לי לא הגיע זמנה לראות אלא לא שנא. וכך מנהג בשתי ישיבות ובכל מקומות ישראל שאפי' קטנה בת עשר שנים ונישאת בועל בעילת מצוה ופורש. ולגאון אחר מצאתי, הילכת' בועל בעילת מצוה ופורש בין הגיע זמנה בין לא הגיע זמנה בין בוגרת בין שאינה בוגרת בין ראתה דם בין לא ראתה דם, ופורש, לא להרחיק ממנה כאשה נידה אלא פורש מתשמיש, הוא בכסותו והיא בכסותה, דאינה טמאה אלא מדרבנן שהרי דם בתולים טהור, ומפני כבוד חתנות לא רצו להחמיר ולהרחיקו יותר, ומשמרת שבעה נקיים גמורים ואע"ג שלא ראתה דם אלא בשעת בעילה ראתה דם בתולים והאי דם בתולים כדם נידות חשבינן ליה, ואמרי' לקמן בשמעתין [ס"ו א'] בנות יש' החמירו על עצמן שאפי' רואות דם טיפה כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים, ולובשת חלוק לבן ומצעות נאות וסדין לבן פורשת על מיטתה, שאם תראה דם יהא ניכר בהם, ובודקת עצמה פעם אחת או פעמיים ביום עד שיכלו ז' נקיים וטובלת ליל שמיני ומשמשת, מיכן ואילך אינה צריכה לבדוק, כדאמרי' בפרק קמא דנידה [י"ב א'] דכל לבעלה לא בעיא בדיקה, דאם כן לבו נוקפו ופורש, ואינה צריכה לא לבדוק ולא לפרוש מבעלה עד שעה שיגיע ווסתה, וכשיגיע יום שקבעה בו ווסת ג' פעמים פורשת עונה אחת סמוך לווסתה ובודקת תמיד, דקבעינן בפירקא דלעיל [ס"ג ב'] הלכתא כר' יהודה שאסורה כל עונת ווסתה ועונה הוא יום או לילה, ואותו יום או לילה שיש לה בו ווסת, בין בתחילה בין באמצעיתה בין בסופה, פורשת מבעלה ובודקת את עצמה תמיד ולובשת חלוק לבן, ומצעות נאים וסדינים לבנים פרושין על מיטתה, ואינה צריכה לשמור יותר מאותה עונה כלל. אם רואה בתחלת היום אינה משמרת לסוף הלילה הסמוך לתחילת היום דקסבר ר' יהוד' כניסת יום גרים, וכן כניסת הלילה, וכל דין כתמים נוהג בזמן הזה כמו שמפורש במכלתין [נ"ז ב'] בין להקל בין להחמיר, בועל בעילת מצוה עד שיוצא דם בתולים כל שהוא, ואם בעל ולא מצא דם וחזר ובעל ומצא דם, אפי' למאן דאמר לעיל טהורה, פורש ממנה מיד, דהשתא בזמן הזה קבעינן בועל בעילת מצוה ופורש, ואע"ג דטהורה היא דדם בתולים טהור.
